פחות הצהרות.
יותר ממשל שעובד.

ממשלה היא מערכת שירות עצומה: היא גובה מסים, מחוקקת ומיישמת כללים, מפעילה שירותי בריאות, חינוך, רווחה, ביטחון ותשתיות, ומקבלת החלטות שמשפיעות כמעט על כל תחום בחיי האזרח. לכן נקודת המוצא שלנו היא שכל תהליך ממשלתי צריך להיבחן גם מנקודת המבט של מי שנדרש להשתמש בו.

אזרח אינו צריך לדעת איזה אגף מחזיק את המידע, איזה משרד אחראי על טופס מסוים או מדוע שתי רשויות מבקשות ממנו שוב ושוב את אותו מסמך. כאשר הממשלה מחזיקה מידע כדין ויכולה להשתמש בו באופן חוקי ומאובטח, השאיפה צריכה להיות לחסוך מהאזרח פעולה מיותרת ולא להעביר אליו את הנטל.

באותה מידה, שירות ציבורי טוב אינו אומר שכל בקשה חייבת להיענות בחיוב. הוא אומר שהכללים ברורים, זמני הטיפול ידועים, ניתן להבין מי מטפל בפנייה, ניתן לערער או להסלים כאשר יש תקלה, והאזרח מקבל הסבר במקום להישאר מול מערכת סגורה.

לכן אנחנו רוצים לעבור משיח של "כמה תקציב הוקצה" לשיח של "איזו תוצאה הושגה". תקציב הוא אמצעי. חוק הוא אמצעי. מערכת מחשוב היא אמצעי. המטרה היא שירות, ביטחון, איכות חיים, צמיחה והגנה על זכויות הציבור.

רגולציה נועדה להגן על אינטרס ציבורי: בטיחות, בריאות, תחרות, זכויות עובדים, סביבה, כספי ציבור ועוד. לכן המטרה אינה "לבטל רגולציה" באופן גורף, אלא לבדוק האם הכלל משיג את מטרתו והאם ניתן להשיג אותה בדרך פשוטה, זולה וברורה יותר.

נרצה לקדם בדיקות עומס רגולטורי בתחומים שבהם עסקים ואזרחים נדרשים למספר אישורים, מסמכים או ביקורות מגופים שונים עבור אותו תהליך, ולבחון איחוד דרישות ושיתוף מידע חוקי בין הרשויות.

בעת יצירת רגולציה חדשה, נרצה להציג לא רק את התועלת הצפויה אלא גם את עלות הציות: זמן עבודה, צורך באנשי מקצוע, מערכות חדשות, תשלומים והשלכות על עסקים קטנים לעומת גופים גדולים.

רגולציה שאין דרך למדוד את השפעתה עלולה להישאר במשך שנים גם כשהמציאות השתנתה. לכן נרצה לבחון מנגנוני הערכה תקופתיים, במיוחד לגבי כללים שמייצרים נטל משמעותי על הציבור.

מלחמה, מתקפת סייבר, אסון טבע, מגפה, תקלה רחבת היקף או משבר אספקה יכולים לשבש שירותים חיוניים במהירות. לכן רציפות תפקודית צריכה להיות חלק מתכנון רגיל של משרדי הממשלה ולא מסמך שנפתח רק בזמן משבר.

נרצה להגדיר שירותים קריטיים, חלופות הפעלה, גיבויים, שרשראות אספקה, אחריות בין הממשלה לרשויות המקומיות ויכולת להעביר מידע אמין ומהיר לציבור.

תרגול הוא חלק מהמוכנות. תוכנית שלא נוסתה יכולה להיראות מצוין על הנייר ולהיכשל ברגע האמת. לכן נרצה לחזק תרגילים בין־משרדיים ולבחון את היכולת להמשיך שירותים קריטיים גם כאשר מערכות מרכזיות אינן זמינות.

במקביל, יש לשמור על פרופורציה: מוכנות לחירום אינה הצדקה לאיסוף מידע בלתי מוגבל או לפגיעה קבועה בזכויות. מנגנוני חירום צריכים לפעול במסגרת הדין ולהיבחן גם לאחר סיום המשבר.